מחקר על מערכות ייצוג ותהליכי הרפייה (Yapko. 1981)
תהליך המחקר:
החוקר מיכאל יפקו לקח 30 סטודנטים, שהאזינו ל-3 תהליכי הרפייה שונים :
- תהליך אחד השתמש בתיאורים שהפעילו את חוש הראיה.
- תהליך שני השתמש בתיאורים שהפעילו את חוש השמיעה.
- תהליך שלישי השתמש בתיאורים שהפעילו את חוש המישוש.
לפני התהליך בדקו איזו מערכת (ראיה/שמיעה /תחישה) מועדפת ע"י הסטודנטים.
עומק ההרפיה נמדד ע"י שני ממדים:
– אלקטרומיוגף.
– תשאול הנבדק, עד כמה הוא חש רפוי.
תוצאות המחקר:
על פי תוצאות המחקר –
בשני המדדים האלו, הנבדקים השיגו הרפיה טובה יותר כאשר השתמשו במערכת המועדפת עליהם,
מה שמראה כי שימוש במערכת החושית המועדפת משפיעה ומביאה הישגים בתקשורת.
שימוש בפרידיקטים במהלך ההרפיה:
במחקר השתמשו ב"פרידיקטים"- מילים המרמזות ומפעילות את המערכת החושית.
דוגמאות לפרידיקטים :
ראייתי – Visual | שמיעתי – Auditory | תחושתי – Kinesthetic |
אני רואה למה אתה מתכוון | ספר לי על זה | זה מרגיש לי נכון |
איך אתה רואה את עצמך | זה לא נשמע לי | אני לא עוקב אחריך |
זה ממוקד \ זה מעורפל | זה מצלצל לך מוכר? | לא מצליח לשים את האצבע |
חשוב לי להבהיר | הצבע הזה שקט\רועש מידי | אני מרגיש רגוע |
בוא ניכנס לפרספקטיבה | אין מילים בפי | אהיה איתך במגע בקשר ל.. |
תאווה לעיניים | בוא תקשיב רגע | אולי נקפיא את הפרוייקט |
מעבר לכל צל של ספק | פצצה מתקתקת | לא עומדת בלחץ |
זה נראה לי מוזר | האווירה הייתה רועשת | יש לי תחושת בטן |
בוא נדבר על חזון החברה | מרגיש לי שקט | זה כמו עצם בגרון |